שחורי השחרור

יום שישי.

יוצאים לטיול שקיעה

בשביל היוצא מהבית, מוצאים דבור מת

כבר ראינו אותו כמה פעמים.

תמיד הוא יוצר אצל פלא עניין

הפעם אמרתי ״

יאלה בוא נקבור אותו פשוט , רוצה?

אז הכנו קבר לדבור. התחלנו ללכת

בהמשך, ראינו זיקית מעוכה על הדרך.

מישהו נסע עם הרכב עליו. אולי אנחנו?

המשכנו .

השקיעה כבר סיימה לצבוע

והשבת נכנסה

כמה צעדים אחרי וראינו , ציפור פצועה יושבת ממש על צד השביל.

שחורה , מקור כתום

עשיתי גוגול ללמוד שקוראים לה שחרור

אפעם לא הייתי טובה בשמות של ציפורים ושירים

עם צמחים ועצים אני יותר בסדר

לא חשבתי יותר מדי רחוק,

וחשבתי שניקח אותה לטפל בה

היה לה פצע בראש , והיא היתה צמאה למים.

היא התמסרה מהר להחזיק אותה

בתור אחת שלא מבינה בציפורים, מסתבר שזה לא סימן טוב.

ציפור, חופש, אם היא בריאה לא תיתן שיתפסו אותה

הגיוני לא?

הגענו הביתה.

בשביל אמרתי לו פתאום,

״אתה יודע שיש מצב שהיא לא תשרוד..״

לפעמים אני שוכחת שמה שברור לי בראש,

הוא לא יודע עדיין

מזל שאמרתי

הגענו הביתה

הוא היה ככ נרגש

״אמא אני רואה שהיא מחלימה ועפה ואז חוזרת להביא לי נוצה אחת שתהיה לי למזכרת ממנה הציפןר חמודי״

הבנו שהוא זכר

שחרור שחור הם זכרים

הוא אספ את הבד הכי נעים שיש בבית

ביקשתי שנשים מגבת והוא כעס עלי

״זה לא יהיה לה נעים

אני רוצה את הכי נעים בשבילה ״

שחררתי את הבד .

היא שם אותו בסל שלא מזמן קלעתי

מאלת המסטיק

הסל נראה כמו קן.

נתנו לה מים עם טפטפת

ורסקיו

פלא , היה מאושר

התייעצתי עם מישהי שמבינה בציפורים

אסור ללטף היא אמרה

ורק במקום חשוך ולא להזיז עד שמוצאים וטרינר

אוי......כמה ליטפנו

רגשות אשם הגיעו

גם ההבנה שאולי עשינו נזק

וגם ידיעה שהיא לא תשרוד

פתאום היא צייצה

הזיזה את הראש

״זה שיר תודה בציפורית ״הוא אמר לי

כמה רגעים אחרי והיא מתה

זה רגע , שאני לא אשכח בחיים

את כל הרגשות שעברו בחדר

וציפור אחד שהמשיך

פלא בכה . כמה שהוא בכה

לא ראיתי אותו ככה מעולם

ותוך כדי בכי הוא פנה ישר לעשייה

זה היה מדהים לראות

את מנגנוני ההגנה שלנו

גזר בריסטול ועוד אחד

והוא בוכה ולא נושם

הוא לא מוכן להפרד ממנה

הבטן שלי חתוכה מבפנים

הוא צייר אותו למזכרת

כדי שהוא לא ישכח

וביקש קחי צבע ותכתבי מה שאני אומר

״אני מתגעגע אליך חמודי

אני מוכן לשחרר ממך למרות שהיית ככ חמוד

והיית ממש יפה

ותדע שאני פשוט ככ מאוד ככ מאוהב בך״

הוא החזיק אותה עוד

הגיע הזמן ללכת , ואנחנו חוזרים לאן שמצאנו את השחרור בשקיעה

עוברים בקבר של הדבור

חפרנו בור והנחיו את הציפור חמודי לנוח

דיברנו איתה ואיתנו

והמשכנו לאכול עןגיה בקפה של הכפר

ידענו שהכאב ישאר אבל יש דברים שיכולים לעזור ברגעים של כאב

דיברנו , על להתמודד.

הוא המשיך לחלום על חמודי מבריא ומשאיר לו נוצה

איזה לב ............

אז למדתי

ששחרור הוא עדין בטירופ

שאסור ללטף אותו

שאם הם פתאום מצייצים זה בעצם המילים האחרונות

שאפשר להתאהב ברגע

שהמוות ממש יכול להבהיל

ושכל הציפורים יודעים שניסינו לעשות טוב כי מאז אנחנו שומעים את השירה שלהם הרבה יותר חזק

ושיש לי ילד. כל כך חכם וטוב בלב ורגיש כמו שלא יכולתי לדמיין

שהוא עולה לכיתה א

שקשה לי לעכל לפעמים כמה אהבה זה לאהוב אותו

ועל הבד היפה ,נשארה נוצה אחת